מאת: עו"ד אבי לוטן

בת.א (י-ם) 4148/02 ל.ו נ' מרכז רפואי שערי צדק נדונה תביעת נזיקין שעניינה מות עובר עקב רשלנות רפואית.

התובעת נכנסה להיריון, לאחר שלוש שנים של טיפולי פוריות. היא הגיעה לחדר הלידה, בשל צירים ולאחר בדיקות נשלחה להסתובב בין כתלי בית החולים. לאחר הבדיקה השנייה הוחלט ליתן לה להסתובב שוב. לטענת התובעת נאמר לה לשוב לאחר שלוש שעות, בעוד שלטענת הנתבע זמן ההשתהות הוקצב לשעתיים. הנתבעת שבה לאחר שלוש שעות ולאחר בדיקה נמצא כי העובר ברחמה מחוסר דופק. סיבת המוות שנקבעה הינה כריכת חבר הטבור סביב צווארו.

בית המשפט שאל ראשית האם היה צורך במעקב צמוד אחרי התובעת בחדר הלידה? לאור עיון בחוות דעת מומחים נקבע כי ממצאי הניטורים שנערכו לה היו תקינים ובהתאם לכך, לא נדרשה השגחה צמודה על התובעת בחדר הלידה.

הבחינה השנייה אותה ערך בית המשפט בעניין זה הינה הכרעה במחלוקת העובדתית שבין התובעת לנתבע באשר לזמן שהוקצב לה להסתובבות, עד לעריכת בדיקה נוספת. התובעת כאמור טענה כי נאמר לה לשוב לאחר שלוש שעות, בעוד אחות בית החולים ציינה כי אין לה ספק שאמרה לתובעת להסתובב במשך שעתיים, שכן זו הפרקטיקה הנהוגה בבית החולים, שעל פיה נהגה מאז ומתמיד. בית המשפט העדיף את עדותה של התובעת בנמקו כי לא סביר לייחס שהלה לא תציית להוראות בית החולים, בפרט שעברה טיפולי הפריה קשים. בנוסף, אין להתעלם מכך שהצוות הרפואי של הנתבע לא קיים את הוראות הנוהל ולא צייד את התובעת ב"אשור המתנה" בכתב. ההוראה שניתנה לתובעת על ידי המיילדת אף לא נרשמה ברשומה הרפואית בזמן אמת. כמו כן, יש לציין כי התובעת הרשתה לעצמה לצאת מבית החולים לביתה משום שחובתה להישאר בבית החולים, לא הובהרה לה די הצורך.

הקושיה השלישית איתה התמודד בית המשפט הינה האם במחדלו לבצע לתובעת בדיקה חוזרת תוך שעתיים, הפר הנתבע חובת זהירות כלפי התובעת? כנטען מפי מומחים, ההנחיה לבצע בדיקה חוזרת תוך שעתיים משקפת את הפרקטיקה המקובלת והינה בבחינת סטנדרט זהירות מינימלי. על כן, נפסק כי אין ספק שכל בית חולים סביר וצוותו הרפואי בחדר לידה יכולים וצריכים היו לצפות שאי עריכת בדיקה חוזרת תוך שעתיים עלולה לפגוע בתובעת ובעובר ללא תקנה.

כעת נדרש בית המשפט לשאלת הקשר הסיבתי. מבחינת קשר סיבתי עובדתי, על פי עדויות מומחים לא ניתן לדעת באיזו שעה התהדק חבל הטבור סביב צווארו של העובר עד שגרם למותו. למרות עובדה זו נקבע כי מחדלו הרשלני של הנתבע לערוך לתובעת בדיקה חוזרת תוך שעתיים גרם לתובעת "נזק ראייתי". על כן, יש לקבוע את העובדות כגרסת התובעת אלא אם ישתכנע הנתבע שהעובדות הן כטענתו. בכך יש כדי לקבוע קשר סיבתי עובדתי. לעניין הקשר הסיבתי המשפטי, נטען כי אין ספק שבית חולים וצוות חדר לידה סבירים היו יכולים לצפות מראש הן את התרחשותה של התוצאה והן את הדרך שבה נתרחשה.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי מותו של העובר נבע מרשלנות רפואית ובהתאם חייב את הנתבעים לפצות את התובעים על נזקיהם.

לעניין גובה הנזק נקבע כי יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין אבדן הכנסותיו של העובר ב"שנים האבודות" שכן העובר הלך לעולמו בטרם לידתו. תינוק שנולד ללא רוח חיים לא זכה לכשרות לשאת בזכויות ובחובות, ועוּבָּר שנפגע עקב התרשלות ונולד ללא רוח חיים, אינו יכול לתבוע בגין הנזק שנגרם לו בית המשפט קבע כי יש לפצות את התובעת (האם) אשר חוותה טראומה - היריון ראשון, לאחר כשלוש שנות טיפולי הפרייה מפרכים שהסתיים במות העובר. לכן יש לפסוק לה פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 3000,000 ₪. מנגד, לתובע (האב) לא נפסק פיצוי.

בבית המשפט העליון התקבל באופן חלקי ערעורם של התובעים וצוין שם כי אלמלא ההכרה בזכאותם של שני בני הזוג לפיצוי, במקרה בו נפטר עובר טרם לידתו עקב התרשלות, הרי שבהיעדר תביעה של העובר, היה נותר הנזק שנגרם ללא סעד בצידו, על כל המשתמע מכך.

בית המשפט העליון ציין כי האם וגם האב זכאים לפיצוי בגין הנזקים הלא ממונים שנגרמו להם.

במקרה זה, ולאור נסיבות העניין, ובכלל זה, בעיקר, הקושי שחוו המערערים בדרך להריון, משך ההיריון והקרבה לסיומו מצד אחד, והעובדה שהם לא איבדו, בסופו של דבר, את היכולת להרות ואף עלה בידם להביא לעולם זוג תאומות, מצד אחר, בית המשפט לא להתערב בסכום הפיצוי בגין הנזק הלא-ממוני שנפסק למערערת, והחליט להוסיף ולפסוק למערער (האב) פיצוי בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו, בשיעור של 250,000 ₪.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית.
טל': 03-6916555, מוקד הודעות: 03-7542221, אתר אינטרנט: www.lotan-law.co.il, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com